ניהול הידע- סיכום שעורים 10.03.11 ו- 24.03.11

שלום לכולם,
מובאים להלן עיקרי הדברים שנלמדו בשני השעורים האחרונים בקורס ניהול הידע.
נושאי השעור הראשון 10.03.11:
- עובדי ידע.
- הארגון הלומד.
נושאי השעור השני 24.03.11:
- מלימוד אישי ללמידה ארגונית.
- מפות מושגים ומפות חשיבה.
- WIKI ארגוני- הרצאת אורח.
כעת ארחיב מעט על כל נושא, שהוזכר לעיל.
עובדי ידע
 "הנכס החשוב ביותר הם עובדי הידע ויעילותם" (פיטר דרוקר). לעבודת הידע אין גבולות גאוגרפיים, והיא מבוססת על מידע וידע. עובדי הידע צריכים ידע עבור עבודתם, ועל כן הם מתמחים ומתמקצעים במשך השנים. מעובדי הידע נדרשות מיומנויות גבוהות ומורכבות, כושר חשיבה, למידה מתמדת, חדשנות, יכולת עבודה בצוות ויצירתיות. עבודתם בין היתר היא לשאול את השאלות, להבין את הבעיות ולהציע פתרונות לנ"ל. עובדים אלו מעוניינים לרוב במקומות עבודה המאפשרים התקדמות והתחדשות מקצועית, עצמאות באופן פעולתם והכרה ציבורית להישגיהם.
הארגון הלומד
ארגון לומד יכול להשיג מעצם היותו ארגון לומד יתרון תחרותי על פני חברות וארגונים אחרים. זהו ארגון בו ההנהלה מטפחת חדשנות בקרב העובדים. הלמידה בתוך הארגון מתבצעת לפי פיטר טנג' ב- 5 תחומים שונים. תחום אחד מביניהם משלב למעשה את כל התחומים האחרים בראיה מערכתית. התחומים הם: מיומנות אישית, מודלים מנטליים, למידה קבוצתית, חשיבה מערכתית וחזון משותף. בפני הלמידה הארגונית יכולים לעמוד מספר מכשולים, כגון: - אנשים שרואים במשימה האישית שלהם כדבר החשוב ביותר, וע"י כך מתעלמים למעשה מהמשימה הארגונית. - חיפוש אשמים כאשר מתעוררות בעיות. - דפוסי חשיבה ותהליכי קבלת החלטות שנשלטים ע"י ארועים קצרי טווח. - צוות ניהולי, שעסוק במאבקים פנימיים בארגון.
 מלימוד אישי ללמידה ארגונית
 ארגון צריך להיות מודע לחוסרי הידע שלו כדי להכיר בצורך ללמוד. הצורך לדעת מתחיל בשיחה. כאשר הארגון נערך לבניית תכנית לסגירת פערי הידע בו, מתחילים למעשה תהליכי חשיבה ובחינה של לקחי העבר ונסיון לזהות פוטנציאל לשיפור ולהתייעלות. ההוצאה לפועל של תכנית השיפור היא למעשה הניסוי של עיקרי התכנית בשטח. חשוב לטפח את הזיכרון הארגוני, לבצע תהליכים של שמירת הידע בארגון. חשוב שהידע הארגוני יוטמע בתהליכים עד שיהפוך להיות חלק מהארגון עצמו.
"Ba"- עקרון או שם של מרחב בו אנו מעבירים ידע סמוי (קפיטריה, מסדרונות וכו'). המושג כולל בתוכו התייחסות לקידום הידע האישי והקיבוצי. הוא מתאים לתרבות היפנית בה מתייחסים לרוב לידע הסמוי ולא לגלוי כמו במדינות המערב.
מפות מושגים וחשיבה
מפות מושגים הן למעשה תרשימים הכוללים קשרים היררכיים. לדוגמא: תרשים "עצם דג", המתאר באופן גרפי בעיות והסיבות להן. מפות חשיבה (מוח) הן למעשה תרשימים המארגנים את המידע באופן בו אנו חושבים. מפות חשיבה יותר גמישות ממפות מושגים, ויש בהן גם נופך אישי (צבעים וסמלים).
Wiki ארגוני (הרצאת אורח)
ניהול ידע כיום עוסק בתכנים עצמם ולא רק בתעוד שלהם. למערכת הוויקי מבנה ידע דינמי, שנבנה מעצמו. כלומר, מעלים תכנים שונים ורבים, ואז ניתן לקשר ביניהם. בוויקי ניתן לחפש כל מידע נדרש בקלות ובמהירות, ןמספר משתמשים יכולים להכנס למערכת בו זמנית. הציוד הנדרש להפעלת המערכת הוא בסיסי ביותר כדוגמת מחשב ביתי לכן הוויקי נחשב למערכת זמינה לרבים מבחינה כלכלית.
זה הכל להפעם. נתראה בסיכום השיעור הבא. נשיקות, עירית ודינה.

ברוכים הבאים לבלוג שיסכם עבורכם את כל שתרצו לדעת על ניהול הידע.

מהו בלוג?

בלוג- רשימות קצרות בנושאים שונים ומנוהל בדר"כ ע"י אדם אחד (במקרה שלנו ע"י 2 אנשים כי אלו דרישות הקורס..מה שהופך את זה לממש נחמד..), ובנוסף אנשים יכולים להגיב על הבלוג.

במה הוא שונה מפייסבוק או טוויטר אתם שואלים??

זה סוג של יומן אינטרנטי, שנכתב בסדר כרונולוגי, יש לך כתובת URL קבועה הוא קל לשימוש ובעל תחזוקה קלה (בניגוד להקמת אתר באינטרנט), ניתן למיין את הבלוגים על פי נושאים וקטגוריות וכו'..

אנשי מכל העולם בוחרים לשתף את מחשבותיהם לכל המעוניין וזה נעשה בדר"כ רק בשביל הכיף. אך יש אנשים שאפילו עושים מזה השלמת הכנסה ואפילו חברות גדולות שפותחות בלוגים כדי להתנהל מול הלקוחות שלהם ואפילו כדי לשווק דרכו.

הרעיון הוא לשתף את הידע שקיים ולחשוף לכולם.

אם כן מהו ידע?

למדנו כי יש הבדל בין מידע לידע:

מידע- אוסף נתונים שמאגדים צורה שניתן להבין משהו, תקפה לפרק זמן קצר, היא סטטית, לא קשורה בבני אדם.

ידע- מידע שמאפשר פעולה על סמך החומר המוצג ועל סמך הידע הקודם, אין מגבלות זמן, ניתן לחלק, קשורה לבני אדם וזה תוצאה של תהליך חשיבתי.

למדנו על מס' מודולים שקשורים לניהול ידע, אחד מהם הוא מודל DIKN  כלומר: מנתונים (D) למידע (I) לידע (K) לחכמה (W).

מודול נוסף הוא המודל הספירלי SECI- מודל שמנסה להסביר את המעברים בסוגי הידע השונים על בסיס העבודה בחברות יפניות שמתקדמות בעיקר בידע סמוי. ההתקדמות של הידע מתוארת ב 2 צירים:

1. ציר אונטולוגי- חלוקה של העולם לקבוצות.

2. ציר האפסטמולגי- תורת הידע , ההבדל בין סמוי לגלוי.

שלבי המודל:

S- התערות חברתית- מעביר ידע סמוי לאנשים ההתפתחות היא מהשיח המשותף עם הזולת.

E- החצנה- לקחת את הידע הסמוי ולתעד אותו שיהיה גלוי.

C- שילוב- ידע גלוי ע"י שילוב של כל מה שאנחנו יודעים כדי לייצר דברים חדשים.

I- הפנמה - ברגע שהבנו משהו זה נכנס פנימה ואז זה שוב הופך להיות ידע סמוי.

למדנו כי יש מס' סוגים של ידע: גלוי וסמוי.

הידע הגלוי הוא ידע פורמלי / מדעי כדוגמת נוסחאות מדעיות שהוא קל לתיעוד, לחלוק אותו ותורם ליעילות.

ידע זה מתחלק ל 3:

1. ידע דקלרטיבי- תיאורתי שמתאר מה אנחנו יודעים.

2. ידע פרוצדורלי- לצורך ביצוע תהליך מסוים.

3. ידע אסטרטגי- ידע שמאפשר תכנונים קדימה.

הידע הסמוי הוא ידע שמאפשר מיומנויות ומצד שני קשה לטפל בו.

ידע זה מתחלק ל 3:

1. ידע טכני- החלק של המיומנות הספציפית בנושאים מסוימים.

2.ידע הכרחי/קוגניטיבי- דפוסי חשיבה.

3. ידע פונקציונלי- ידע כבסיס לקבלת החלטה.

ויש גם ידע ביניים- מרומז - ידע סמוי שמאתרים אותו ניתן להפיק אותו לידי גלוי שניתן לתיעוד.

תאוריית הידע: עונה על השאלות- מה זה ידע? איך משיגים ידע? מה יודעים האנשים? ואיך אנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים?

עידן המידע: הידע היום נגיש וזמין לכולם אפשק לדעת הרבה וללמוד הרבה.

הנוסחה:

ידע = כוח בארגון = שיתוף בידע .